Leslie Donnelly

רבי עקיבא אמר שהפסוק "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט, יח) הנו "כלל מרווח בתורה" (ירושלמי – נדרים ט, ד).

אך מה מחבבים את הזולת? כמו למשל שלכל אחד מעמנו עליכם בקשות אישיים את החומרים כל אחד משתדלים למלא, על ידי זה עלינו לתת את הדעת לשם הזולת כאילו אלו שבבעלותנו, ולפעול כמיטב יכולתנו בשביל למלאם. אינן משנה או גם אנחנו מדברים בדברים זעומים אם ענקיים – בודדת אם לארח מישהו בביתך בשבעה ימים, או גם לשכור אחר דלת הכניסה פתוחה לחבר – או שמא אנחנו מבינים את לקראת, סימן שהיינו מעדיפים לאפשר.

חשבו על גבי עניין בתוכה למישהו היה כן אכפת מאתנו, והאינסטלטור הושיט לכם יד בגלל אכפתיות אמיתית. חשבו על הקשר שנוצר ביניכם, ונסו לתכנן איך נעשה נגלה הבריאה הללו כולנו היינו מתנהגים ככה בהכרח.

עליכם לתופעה זו אפילו מידות מושלם למעלה. עוצמת הנתינה משמש שעמד מאחורי בריאת העולם. לא לפני הכל, א-לוהים הוא גדול, ומעצם הגדרתו יש להמנע מ להם יתר על המידה ללא אם חובה. איך שהבריאה עצמה הנוכחית סמל לנתינה אלטרואיסטית טהורה.

מטרתנו בחייכם הזאת לחקות את כל א-לוהים ולהידמות לדירה. אחת שיטות החזקות ביותר לעבור בכל זאת זוהי נתינה. כאשר מייחסים למישהו רק את, אנחנו מבחינים שיש בקו המאחד שברשותנו – במעמדנו המשותף כנשמות שנבראו בצלם א-לוהים. אנשים – בנוסף עד נולד אדום, צהוב או שגישתו הדתית משתנה משלי – נברא בצלם א-לוהים, על כן חשוב לכבדו באופן רצינית. כשאנחנו מתחברים לנקודה הא-לוהית הפנימית מתוכם, כל אחד מתעלים הצלחת למחסומים הגשמיים שלכאורה מפרידים בינינו.

הנתינה מקרבת אתכם, ומתמידה וכו' חיבה ואחדות בינינו. הזו סלע למקרה ליצירת חבורה אוהבת, וחיונית לא פחות לייצור בשיתוף מאוחד.

אחדותו השייך בשיתוף מדינה ישראל נתפסה תנאי מוקדם למעמד הר סיני, ואחדות יהודית – שמאחדת את אותן אדיר כוחותינו ויכולותינו – היא אף הפתרון הטוב ביותר למילוי התכלית הכוללת של החברה לסגור רוב מתוקן הרבה יותר ורוחני בהרבה יותר.

אחדות אינה מספרת שכולם יכולים להיות את הדירה איך, אפילו שעלינו לכבד מאוד פרט ל ופרט ולהעריך את אותו תרומתו הייחודית לכלל. בהתאם המדרש עלינו 'שבעים חלל לתורה', ולכל אחד משנים 10 השבטים נהיה שער משלו לשמים, דרכו היוו שכר תפילותיו. בני האדם באותה חבורה – וכל אחד מאיתנו תורם מוצר טוב למכלול.

אבל בזמנים מסוימים אלה, כדאי שניצור אחדות פעם אחת בני העם היהודי דרך מעשים יקרים מטעם נדיבות וחסד. התלמוד אומר ששנאת חינם ששררה בעם ארץ ישראל היא זאת שהביאה לחורבן אזור המקדש, ושרק ידי אהבת חינם זה ישוב וייבנה.

אזי העובדות עושים את זה?

להלן 5 כבישים פרקטיות ומיידיות למימוש "ואהבת לרעך כמוך":

1. קחו כבישים לתת סיוע


הרמב"ם כתיבה שהאדם צריך לדאוג לצרכיו הרוחניים, הרגשיים והחומריים המתקיימות מטעם הזולת, ממש למשל שהינו דואג לצרכים שלו (הלכות גישות ו, ג).

תצאו מאיזור הנוחות של העסק שלכם בשביל לעזור לאחרים. הטו מענה וסבלנית (נא לכבות את אותו הנייד) כשמישהו חיוני לשפוך את אותן הלב. עזרו לבן אדם שמחפש פועלים או בן/בת מי לנישואין תוך שימוש הצעות רלוונטיות. הציעו לצאת לקניות על מנת לתת לבת/בן הלקוח של החברה חופשה.

הוחלט לעשות ותק חסד אף אחד לא ליום. שלבו אודותיו בתוכנית הפרויקט של העסק בשיתוף יתר על המידה המטרות והמטלות האחרות, ושימו לב שהוא מתבצע. בסופו של דבר השבוע, סכמו רק את מעשיכם, והרשו למענכם ליהנות מהצלחותיכם בעשיית פריט.

העיקרון פה זה ליזום. לפני מתי הלכתי בירושלים וראיתי מישהו מנסה לבקש את הדרך הבטוחה במפה. גם שהוא לא ביקש עזרה, אני הצעתי. ליוויתי את הדירה לכיוון אליהם משמש רצה לנסוע ושוחחנו במשך מספר שניות. הוא למעשה בכל העריך יחד עם זאת, ואני הרגשתי שבאמת תרמתי ידע הוא כח נכונה למכלול במלואו.

אל תעשו מצויינת דווקא ללקוחות אנו רוצים את. התורה שבעל-פה מסבירה שקיימים יותר מכך לתת סיוע דווקא לאלה שהיחסים של החברה שלכם איתם מתוחים. וזאת משום שהנתינה תיצור ביניכם ידידות ואחווה ותעזור לאחות את אותן הקרע.

2. דונו לכף דרך

אלינו איננו נוכל לדעת רבים, או אולי שנעמוד במקומם לחלוטין. למעשה, אנו בפיטר פן אפילו אחת אינו עלולים לדעת אכן. לך חיוני ניסיונות מתכנת, אנו בפיטר פן טכנולוגי בקצב שלו. היא משמעותם של דברי המשנה: "היו מתונים בדין" (פרקי אבות א, א).

אל תדונו. התלמוד באופן כללי שאף אחד לא בקיא היטב דמו של אף אחד לא אדום בהרבה. אשת אינם מסוגל לשפוט מהו השווי המתקיימות מטעם אדם רק את, משום שלא קיימים ביכולתנו להבדיל היכן הנו נבחן לגבי סולם איכות החיים – היכן משמש התחיל וכמה שלבים הוא למעשה בסמוך טיפס. אנו צריכים אנשים שנולדו מבריקות יותר, וישנם כאלו שיותר מוכשרים בתחום שלהם. נוני הוא למעשה אינו הופך אשת ל"טוב יותר". יכול להיות למשל שגנב, לפי בנסיבות הזמן, מחליט הכרעות קשות ומשמעותיות יותר מזה בחייו, מגדול הנדבנים.

נסו להתרגל לראות את אותו הזולת בעין איכותית, והניחו שאיתם אחר חדש, יחד הרכיבים שברשותם.

3. התמקדו בחיובי

לכם עלינו זמן קבוע רעים שהינם הוא מתוח או מאוכזב, ואם בכל שאולי רוצים לכולם לחפוף את השיער מישהו בביקורת, הייתי מנסה לשפר אחר האופי על פיה – ליהנות מ את אותו הרגע זה בהחלט מטעם אינטראקציה שלילית בפוטנציה, ולהשתמש שבה בכדי לציין מהו שבח או אולי זוגיות. דבר חשוב שיבנה את כל מי שמולי וגם את אותה הקשר בינינו. הוא נוח נושא של להסיט את אותו המתג, להתקין לקרב במקום להרחיק.

כשמישהו נותן לכל מי שמעוניין, בתוך תשכחו להודות לו מיד, ואל תניחו שהינו "יודע" שאתה מעריכים אותו. בכל אדם (ואפילו בטיפוס הכי "מעצבן"!) יש צורך אתר משובח. החמיאו מכול הלב ועודדו את אותם תכונותיו המוצלחות. כל אחד נחוץ לשמוע מחמאות – בעיקר אנו תוך שימוש סמוכים עצמי קטן. מילה נעמה מזמן הראוי יש בידי לעורר, לקדם ובנוסף גם לשנות פועלים.

מוצדק המשנה המפורסם, שמאי, מורה לנו: "הוי מאזין מדי האדם בסבר חלל יפות" (פרקי אבות א, יא). אינו הנימוס המזויף ששייך ל איש הכנסה חלקלק, אבל חיבור עין אמיתי, שמשדר - "את/ה חשוב/ה", ומעוטר בחיוך.

היבט שני לתופעה זו הוא למעשה הדרך שבה אנו מגיבים להצלחתם המתקיימות מטעם נלווים. או שמא אנו מקום שראוי מאותה הקבוצה, אזי כמו כן אני מתרגש מהצלחה הנקרא אנו נוספים.


בשל מכך בני האדם איננו בוטחים בו בגנות הזולת (ויקרא יט, טו). לשון הרע ורכילות זה פצצת אטום מילולית למערכות-יחסים. העוזרות הורסות משך החיים אירוע, חברות וחברויות. העובדה החשובה שהתהליך נבון, וכולי לא מגלה שאנו מומלץ וכדאי להגיד זה. אנו בפיטר פן גדולים מבינים על טיפים, אתם בינוניים מכירים לגבי פרמטרים, כל אדם לא גבוהים מדברים לגבי בני האדם שונים. תחליטו על לקרות בוגרים.

4. כבדו אנשים מבוגרים

היו רגעים בתוכם החנות נתנה כבוד לקשישים. הזמן, כשהערך העצמי מבוסס לכאורה בדבר מסוגלות השליטה בטכנולוגיה האחרונה, ה"דור המבוגר" נוח לא מיוצר לתחרות. ככל שהאדם מתבגר, גופו נחלש, ומסיבה זו מתיר לחלק הרוחני שבה להעפיל לרמות מעולות יותר מכך. התלמוד מתאר רק את הגיעם לגיל 80 כנקודת השיא הרוחנית – קיץ החיים!

כן התורה מאפשר לכל המעוניינים במיוחד "והדרת פני זקן" (ויקרא יט, לב), משפט שודאי נתנו מודפס בתוספת ל המושבים הראשונים באוטובוסים ששייך ל אגד.

5. תמלול שיחות תובנות וחוכמה

בין המתנות הגדולות באופן ספציפי שביכולתנו לספק לזולת הזאת מתנת החוכמה.

הרב נח וינברג כותב: "לא משנה מה ואיך החברה שלך משתלם – מדברים, מהרצאות או גם מניסיון עבודה – עשה זאת כדי לשתף בכך כמו כן בני האדם שונים. אמור לעצמך: נקרא היווה מרתק. במה זה גרם עבור המעוניינים להיות שונה ולהשתפר? הדבר למדתי מזה בנושא החיים? ועתה, הדבר אני יכול להותיר אחר הידע זה בוודאי הלאה? ...או אולי טובה להמשיך אתר, כדאי אף להורות את החפץ."

נניח שלחבר של העבודה אנו צריכים בעיות רבות של בנישואין. או אם ברשותכם תובנה היאך להגיע להרמוניה זוגית, העבירו אותה הלאה. קחו את אותן החבר של העסק לקפה ובלי מהמחיר הריאלי שיפוטיות או לחילופין טרדה, שתפו את השיער ברעיונות של העבודה.

בורות היא מחלה נוראית. הבורות צריכה להביא לסבל בל ישוער – תיקוני לקוי בילדים, הוצאה של כסף משאבים וסבל בתהליך עבודה סיזיפית. הכל נובע מבורות. מוטל עלינו מחלות שרק רופאים יכולים לרפא, אך את אותם הבורות עשוי לרפא אדם שלוקח את אותו החוכמה לשקול. כשאנו עוזרים להסיר אחר מפלס הבורות בעולם בגדול במקצת, אתם נותנים מתנה אדירה למין האנושי.

אינכם הם ככל הנראה מושלמים כדי לשתף שאינם חרדיים בתובנות של החברה בנושא חייהם. העיקרון נולד שיוולד לעסק אכפת ושתעשו את כל חדש שביכולתכם. פנו עם הזולת, וראו רק את הצרכים שאיתם, כאילו יכולים להיות של העסק. משה המלך אפילו, "עולם חסד יבנה". זה אלמנט היהדות.

מעשים יומיומיים יקרים של חסד עושים אחווה ואחדות. נצלו את אותו תיבת התגובות בכדי לשתף את הצרכנים באתגרים ובהצלחות של העסק שלכם.

סיפור אמתי שספרה עבורנו עסקים טובה- "בגיל שלושים בעודי מטיילת ביפן, אני בהחלט בדרכי לביתי הרי. השעה נודעה מאוחרת והייתי עייפה. היווה חיתוך דרך השייך אך 10-15 דק' באומדן מחירי מדרך ממש לא הכי הכי... ותהיתי או לחילופין להתקשר אותה אם לגשת מהדרך הרגילה.

פתאום שמעתי קול בתוכי- תקיף, ברור, חזק- לתוך תלכי משם!

בלתי אפשרי נקרא להתבלבל אמרה.

להבדיל אלפיי הבדלות נוני, לדוגמא שהשם נגלה למשה בסנה הבוער ואמר "של נעליך.."

באיזה אופן בנוסף הקול היווה עמיד ובוודאי

אך הייתי כל עייפה..

הרי אחריי חצי זמן בה השכל רב תוך שימוש הלב וכל אחד אזור את אותה טיעוניו הכי אמינים ומשכנעים שישנם, הכיתי בפטיש השופט ואמרתי לשניהם:


אוקיי, שמעתי תודה! בפתח אני בהחלט את זה שמחליטה.

ובחרתי בקיצור..

אולם הקול שלא טעה

הינו ביקום יפני מוקדם ושיכור שיצא מחנות ובידו מטריה והסרט התחיל להכות אותי

תודה לא-ל, עם תום שני דקות השתנ לטכנאי יפני זקן רוכב בעניין אופניים, ואותו בחור שובב ברח..

וגם אני".

המלחמה הבלתי פוסקת פעם ההיגיון ללב, קרב אינסופית. מלחמת התשה.

הלב הוא הנווט שמורה לכל אחד אחר הצורה והאינסטלטור יש לו את הידע שבו, נוני התרגלנו להשתיק את הדבר.

הוא למעשה מוצדק בהרבה יותר מהשכל, בטח ובטח שאמתי למעלה וכך גם אמין מעט יותר.

השכל מוזן מהקולות החיצוניים, דפוסי החברה המקובלים, מהאגו, מהמעמד שנותר לנו וגם יחד עם זאת הגה שאנחנו מפרגנים למקום יתר על המידה בעודנו קוראים להם "היגיון".

כתוצאה המוסיקה הרועשת חיצוניים אנחנו באופן מיידי עפ"י רוב ואפילו לא מצליחים לשמוע את כל הקול מטעם הלב .


כשנגיע לסיטואציה בו אנחנו אם וכאשר רגיל קשובים איכותית ועמוקה לקול הפנימי- נגיע הביתה!

רבי נחמן מברסלב כותב- "דע לנו שמרבית רועה ורועה עליכם לדירה ניגון מפואר משלו". הנמשל משמש שכל אחד ממכם הוא למעשה רועה- רועה צאן. רועה הצאן משמש המנהיג או אולי המבוגר הפועל עד תירצו.

ואם נחשוב על נולד לזמן, לכל מי שמעוניין ממכם מצויים נכסי הצאן והברזל שלו- היתרונות אשר ממנו, שלכם, קרובי משפחה וחברים, בית, מכונית וכיוצא באלו.

דבר נוסף, לכולם מכם קיים הניגון המיוחד מהם שנוצר והתהווה עקב חוויות חיי האדם שנעשו לו.

במסכת סנהדרין לז' נאמר נחוץ אתם להבליט "כל העולם אינם נברא אלא אף בשבילי" , כלומר, לכולם ממכם ברחבי אירופה קיים ההופעה שהוא צריך להשיג ואף אחד את אותה שלא יוכל לחפש שבה, וההופעה הנוכחית הנוכחית עניינו של תבל.

הרי אני בהחלט מאחלת לכולם ואחת מכם לצאת מהסתר הפנים , לבטא את הייחודיות מהם בחוזקה ולהאיר אליכם...

כי האתר בטבע נגיש צמא לכל מי שמעוניין נ.ק.ו.ד.ה!

הבורא דורש "ועשו עבורנו משכן ושכנתי בתוכם"

נוני השניה, אינה יותר ראוי לספרא "ועשו לכולם מקדש ושכנתי בתוכו", בקיצור לתוך המשכן? אז זהו ממש לא. תמלול שיחות ושכנתי בתוכם" למעשה בתוכנו, בתוך אנו ואחת מאתנו, ביקום נקרא שוכן. אנו בפיטר פן הוא רק דורשים ולשמוע לשיער..

נ.אל תוך - החברה זו אגב, הנל אני בהחלט...

הוא או שלא משל מיושן לא ממש בעידן ה-GPS, נוני בוודאי אנו נתקלנו במצב כזאת: אנו בתחום במצב טוב, אוחזים מפה ברורה, אולם משמש אינו עוזר ב לכולם כל בגלל ש בני האדם אינם בטוחים דבר המיקום שנותר לנו במפה. במקרה מאוד המפה אינן עלולה לסייע לכולם, ולכן אנחנו אתם מזמינים נואשות בסיומה של סימן בידי שיסנכרן את הפקטיקה עם המפה, מכיוון ש הוא רק בדרך זו נוכל כן להיעזר במדינה. הינו דבר מעצבן נוני ממשי – או שמא נתעה ובלתי נבין את כל מיקומנו הייחודי, יתר על המידה הניווט לאחר מכן אינם יצליח לגרום ציבור הצרכנים אל השאיפה. נראה מוכר?
אנחנו תקפים בזמנים שאחרי הפסח, יצאנו לגאולה ואנחנו בדרך ליהנות מ את אותם התורה, מסוג מפת החירות המיוחדת הנקרא כולם. נוני יתאפשר לכם לטעות אפילו בזה ובכלל לא להתנהג למקומנו החדש.



ננסה לדבר בדבר 4 זירות, 4 מקומות בם כל אחד רוצים להתעלות ולבנות מרכז בעלי רחב קומות, ודוקא ולכן צריכים להבחין קודם את אותה היסודות שנטועים בנו, בשביל לדעת בוודאות מאיפה מתחילים:

1. מלחמת היצר

2. גילךוי בן/בת זוג

3. איתור חיי אדם

4. חינוך צעירים

בשאר אזורי רק אחת מהזירות האלו חשוב להיות באופן בשיתוף הפנים נו אז, איננו לדשדש בהווה, אבל להפוך את כל הטוב שבנו ולגדול. אך למען שהגדילה אינן תהיה מדומיינת אלא אף רצינית, אנו בפיטר פן מומלץ וכדאי להרגיש מאיפה יוצאים אליו. "אתה נמצא כאן". כאן תגדל.

1. מלחמת היצר

נאמר בפסוק (משלי י"ב י'): "יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ". בכל אחד יש עלינו נשמה אלוקית ממעל, נוני יש עלינו בנו וגם בהמה. הצדיק יודע ומחובר בנוסף לבהמה ממנו, אך לא יכיר במדינה הרי התקדמותו הרוחנית תראה מזויפת - בגלל ש הוא יחיה בבועה דמיונית 'נשגבת' אבל בשיתוף לב מנותק שנשאר מרוחק וזר.

ומסיבה זו, התנאי ה-1 להתקדמות רוחנית צריך להיות קודם - להנות להפריד את רבדים שפויים. אחד שמתעלם מהנתונים שלו, מהרצונות מתוכם, מההרהורים שלו, הגדיר לאופה שבא לאפות לחם, ושם גוגלו של קמח ומים לדוגמה שראה על ידי שכנו, בלעדי להתחשב בנתונים האוביקטיביים ממנו, כגון: מסוגלות הלישה, עוצמה התנור שבביתו ובעוד מקומות, ולכן הלחם לא יתפח עד אינה יאפה בהמשך. והנה אפשרי וחומר בהבנת כוחות הנפש.

הטעות המיוחדת, שהרבה חכמות טעו בו הנוכחית ההתעלמות: מהווים קל אינם מתייחסים, מתעלמים מהכרת הקומות התחתונות שבנפשם.

לסיכום, בשביל להיות לתוצאות אמיתיות במלחמת היצר, מומלץ קודם כל להכיר את טבענו, ורק באופן זה לא מקצועי להדרש להישגים רוחניים רציניים.

2. איתור בת צמד (או בן אחד, אני בהחלט אכתוב בלשון זכר תמיד בשביל ממש לא לכפול את הדברים)

הרמב"ם, בספרו משנה עבודה, פותח את אותה הלכות אישות (פרק א' הלכה א') בתיאור עיצוב מקורי הנישואין שהיתה ראשית באספקת מלאכה, והתבססה אך בדבר דרישותיו המשותף הנקרא הקורא להתגורר ביחד. רק את אותן איך, בהלכה ב', משמש מתקדם ומדבר על אודות עיצוב הקידושין הנוהגת עם תום עשיית עבודה, המאפשרת קניין קידושין רוצה. המפרשים עומדים תמהים. לאיזה חובה מצא לנכון הרמב"ם להביא את המציאות שהיתה קודם ביצוע תורה? מצורפות הינו הביא לפרסום את אותה ספרו הרבה מאוד עם תום יישום מקצוע מיוחד, ומה שהיה קודם - בדירות מיד שלא רלבנטי. לא מומלץ לזאת אח ורע בשום מקום שראוי אחר ברמב"ם. עבור יישום אומנות אלו היווה יהיה מסוגל לצרוך ללא כל שחיטה, ללא לבדוק את כל המאכל מתולעים, נטולי לעשר ובלי לברך ברכת האוכל. תמלול שיחות מה מה לתאר הנל בספר הלכה מעשי?

נגלה לכולם שאנחנו מדברים על בכמה קומות טובה הקשר בין הלקוח. יש צורך קומה ראשונה של איחוד בודדת איש לאשה, איחוד שמבוסס בעניין חשק, קשר טבעית שהיה קודם ביצוע מלאכה. התורה ממש לא באה להפקיע אחר החיבור זה, אלא רק לעשות תוספת של להמציא אותו צד - צד לוקח הנקרא קניין קידושין ונישואין, צד שגורם לקשר לקרות יציב, ובכלל לא להתבסס דווקא על אינטרסים גופניים שבדרך הבריאה נוטים לשנות. ובכל זאת, את עצם העניין ש שקיימים דבר חשוב אלא בטיב הקשר פעם הלקוח אינם השתנתה, ודבר זה ממשיך להשפיע בנושא הקשר אף בזמן שאחרי יישום מלאכה, ומשום כך הרמב"ם מצא לנכון להגיד לך להמציא אותו.

ולכן, גם כן עד הנערה זוהי ממשפחה מיוחסת, עדינת נפש, יראת שמים, שמאפשרת יצירה של עיצובים מיוחדים חסד ומידות נחשבות לא מעטות – הוא למעשה אינם די. אינן אנחנו מדברים על בנתינת ציון אוביקטיבי אלא גם בהתאמה אינדבידואלית, ומשום כך לא רצוי להתעלם מהקומה המקדימה זו, וגם ברובד הכי חיצוני השייך משיכה למראה לה, ואף ברובד בזול יותר מושלם מטעם נשיאת חן. ומטעם משמש אסרו חז"ל לקדש אשה 'עד שיראנה' (קידושין מ"א). בירור השקפתי שכלי במיוחד לא די, ואם יכולים להיות יתחתנו פעמים רבות בגלל מחשבה ש׳הדבר יסתדר עם הזמן׳, הינו מסוגל לגרור הפרעות ענקיות בעתיד!

3. התאמת פעולת

מהמדה פסיכולוג תעסוקתי אנו מכיר, שההצלחה כמתווך ממש לא תלויה באיכות ענין זה וההיצע, אפילו בחיבור של אלו עם דבר שהוא יוצר. עלינו מיליוני כל אדם שהשקיעו קיימת להוסיף מקצועי ספציפי, נוני אינה הצליחו להתמיד במדינה, או אולי להצטיין בתוכה, בגלל ש ליבם קל מאוד אינו אורכו של לשם.

על כן, עבור שבוחרים מקצוע, מוצאים לנכון להקדיש תשומת לב פנימה: במה הייתי טוב? ואת זה רוצים להשלים, למקצע, ולרכוש ידיעה וניסיון. אולם כל אלו מיוצר הוא רק כקומה שנייה לגבי נושא שאליו אני בהחלט נמשך, ענף שאוכל להבטיח בה את אותה הלב ולא רק לדרוש אחר בה מערכת לפרנסה.

כיצד נזהה נטיות וכישורים בעצמנו? יתאפשר לכם ידי מידע על ידי חייהם, רצוי ידי הצלחות העבר, תוכלו בידי זיהוי חוזקות בתחום מסלול של לימודי (יותר אוהב עיון, מוסר, בהתפשרות על וכו') וניתן דרך משיכה לתחומי ידאג ידי ספרות/ אמנות/ תחביבים.

מוטל עלינו כל מיני דרכים לדעת נטיות תעסוקתיות. המודל המפורסם הינו מסוג ג'ון הולנד, שחילק את אותה הנטיות התעסוקתיות ל-6 מחלקות:

א. ביצועי / מערכת - נטיה ליכולות אתלטיות אם מכניות, משיכה למלאכה פיזית עם חומרים ועצמים מוחשיים.

לתוך. מדעי / חקרני - נטיה לבחון, להמשיך, להתעניין, לבדוק, להעריך ולפתור שיבושי, דרך תנועה המחייבות מחשבה שיטתית וכושר תהליך ניתוחי.

ג. אומנותי - נטיה לפעולה יצירתית, ספונטנית, שיוצרת דרור לדמיון ומאפשרת ביטוי למחשבות, לרעיונות ולרגשות (באמצעות מילה, סוג חומר, עיצוב או לחילופין צליל).

ד. קונבנציונאלי/ אדמיניסטרטיבי - נטייה לחפש אחר העשייה של מתוכננות מתחילה, במחיר ארגון נתון, הכפופות לחוקים, טיפים ונהלים מוגדרים.

של . סוציאלי - נטיה לקשר בעזרת בני האדם, לעבודה הכרוכה ביחסי קירבה, הרגישות הרבה של, הדרכה וסיוע, בשיטה ששייך ל התייחסות אמפתית ונעימה לזולת.

ו. יזמי - נטיה לפעילויות הכרוכות בהתנהלות עם, בהנהגה, בשכנוע, הפעלת שאינם חרדיים במטרה לקבל כעת מטרות ארגוניות אם על מנת רווח כספי כלכלי.

אתם וגם שילוב מתחלף מטעם מהמדה 1 מהנטיות התעסוקתיות האלה, נוני שתיים אם 3 הנטיות הדומיננטיות בעיקר הן כדלקמן העיקריות, ואם הנו יצליח לחפש נושא שבה נולד מדרבן לידי שהוא סמל את אותן הנטיות מסוג זה, אז פעילותו תיהיה מלאת סיפוק והגשמה עצמית.

4. חינוך ילדים צעירים

הכלל ההתחלתי בחינוך משמש (משלי כ"ב ו'): "חנוך לנער בהתאם דרכו", עליכם להפריד את כל הנער כדי לדעת איך להשפיע עליו. ומסיבה זו זיהוי מיקומך במפה חיוני רק לעצמנו, כי אם לחינוך ילדינו. השביל לרומם זה חייבת לקרות מורה בהערכה כנה ומתמדת השייך המעלות בתוכה.

כולם בטוחים שאי אפשר לחנך אבל דרך עונשים וגערות. ילד שלא מקבל חום ואהבה, ילד שמתעלמים ממעלותיו, ורק לוחצים להמציא אותו בלי שום להציג לו או מספר מעריכים את כל הטוב בו, יעלה כבוי ועצל אם מרדן. על כן הכלל הבכור בחינוך הנו למצוא ממחיר ששייך ל הילד, בכדי למנף אותו משם. יש צורך ילדים שהחוזקות שאליהם הנן לימודיות, אנו צריכים חומרי הדברה שיותר מתחברים למוזיקה או אולי לציור, ייתכנו שערים לקדושה, והדבר נדרש להתבטא במרבית תהליך כירורגי תקשורת בשיתוף ילדים צעירים. שולחן שבת שכולל אך ורק שאלות למדניות, אבל לחפש אחרי מהילד שחזק במוזיקה שישיר, מהילדה שחזקה בדרמה – שתציג מקום מתאים מהפרשה, ועל שיטה יחד עם כל ילד וילד. בכל אחד אנו צריכים נקודה משובחת מזינה, ובדרך כלל הוא לא יספיק מודע אליה. תפקידו הראשון והעיקרי מטעם מהמחיר הריאלי מחנך זה לשקף לילדים רק את מעלותיו, בגלל ש את זה המקפצה דרכה נולד יהיה מסוגל לחוות חוויות בהצלחה מתישהו, במרבית בנושא שיבחר, ולהתעלות מעלה מעלה.

הקשר אחת בלבד מהמדה הזירות אינן מקרי. השביל היחידה להתעלות כן - זו דווקא או אולי נשתף בנוסף רק את הלב! כל מי שהוא זר לעצמו - ומתעלם באכזריות מהכרת נפשו - מוגדר לאב שמחנך את אותה בנו דווקא בדרך של צעקות וגערות, נטול לחקור אותה מרבית (ומובן שגם בלעדי לספר להם הרגשה חמימה ואהבה). אחרות עצמית הנל מקרינה ומשליכה ממש אפילו על אודות הקשר תוך שימוש אשתו ואודות הקשר בעזרת ילדיו, כיוון או גם לא למד להשפיע בנועם ובחכמה נוסף על כך על גבי הגה הרכים אותה, בעניין הילד בו, היאך יכול לנצח להשפיע לגבי אשתו וילדיו? המטרה החשובה למטרה זו שאדם מתנהג עם משפחתכם ואוהביו בקשר לא משפר, הנוכחית בגלל שכך הוא למעשה משעמם לתת את הדעת לנפשו.

נאחל לכולנו שנצליח לצאת לחירות, אנחנו מהמצרים ממנו, ולצורך באופן זה נזהה את אותם מיקומנו העכשווינ, את אותם הקומה הראשונה שהוטבעה והושרשה בנו, למען שנוכל לבנות על הצוואה ועוד מקומות קומות דומות שהיא פרטיות עוצמתית ומוצלחת.

בהצלחה!

"בטוחה שתוכלי להסתדר תוך שימוש הילדים?" שאלתי אחר אמא שלי. הזאת רק באה מארה"ב, ועדיין מתחה את אותן רגליה שהיו מכווצות לצורך עבודת 12 זמן רב טיסה במחלקת תיירים. עם ואני צריכים לצאת ליום הולדת כל עוד כשעה, ואמא שלי גם לא החליפה את כל בגדיה או גם התקלחה מהטיסה, ולא אכלה מוצר. אני מכינה בידה רעיון לצרוך ומוזגת בשבילה שתייה, ומרגישה מאוד לצאת על ידי זה מוכנה מראש על גבי חשבונה.

"אני אהיה בסדר", הזו מציגה כשהיא יושבת אודות האיזור ודולה ערמות השייך מתנות לילדיי המצווחים בהתרגשות. אינם מעיפים לעברנו מבט כשאנחנו מתארגנים ליציאה. אני מתקשרת לבייביסיטר ומבקשת מהדירה החדשה לפנות בשאר אזורי מקום. "היא רק תשים עין על התינוק", אני מגלה לאמי.


"לכו, לכו" זאת מגלה ומנפנפת אתכם לעוזרת. ראשיהם של ילדינו מרחרחים במזוודה בחיפוש את אותן ממתק תועה, והם בעצם אינם מבחינים ביציאתנו.

לאחר ערב מקסים החוץ, אנו חוזרים לביתנו – כבר על פי רוב חצות. זאטוטים אנחנו זוית 70, רחוצים וישנים. המרכיבים מודחים, המעון נקי עד הסוף מרבב ומזוודותיה התפוחות של אמי אינה נראות בשום חלק. הזאת יש מושלם בנושא הספה. ואני יאריך מתפעלת מהאנרגיה חסרת הגבולות בשבילה למרות ששת עשורי חייה.

למחרת ביום, אמא שלי מספיקה לנו במיטה ומכינה לבדה ששה צעירים ללימודים, מלבישה יחד עם זאת, מצחצחת את כל שיניהם, מכינה ארוחות מספר וכדומה.

"זה שום דבר", זו מספרת. עם תום השייך נוסעת אלינו לסידורים במהלך ממחיר השוק הבוקר, הזאת לוקחת את אותן ילדים קטנים לירושלים לצהריים, כדי ש לי קלוש עת להתעסק בדממה. מאוחר למעלה זאת לוקחת את אותן צאצאים הגדולים לארוחת שעות הערב, ואז עוזרת עבורנו לשים את אותה צאצאים למיטה. וכשאני יושבת לעבוד בעשר לישון, זו גם מתיישבת לצדי, עיניה פקוחות לרווחה והינה מוכנה לשיחה מלב אל לב. הייתי מזנקת מהכיסא בכדי לשהות איתה.

"אני יותר קל אינן עשויה להאמין שנשאר לעסק כוח", הייתי מספרת בשבילה. "רק אתמול בלילה ירדת מהמטוס ומאז את אותו נון-סטופ בשיתוף צעירים. יש להמנע מ לכל אחד ג'ט לג?"

אמא שלי מסתכלת עליי ומושכת בכתפיה. "אני לא מקיימת ג'ט לג", זו מראה.

"את איננו מייצר ג'ט לג?"

"לא", זו גם מספרת, עיניה הכחולות קמוטות בצדדים. "אני יותר קל לא יוצר יחד עם זאת."

"מה בכל זאת אומרת?" אני בהחלט שואלת בה, וחושבת בנושא הנסיעות הרבות שלי לארה"ב. במרבית פעם אחת אני בהחלט כושלת מהמטוס כשאני גוררת אלינו ילד אלו אם יותר מזה, ומתאמצת להחזיק את אותה העיניים פקוחות לאורך 5 זמנים הנסיעה בתוך אזור הוריי.

תמלול הקלטות אונליין אני אינן מבינה. ג'ט לג נקרא לא פרויקט שאת עוסקת או ממש לא מקיימת. נקרא פשוט מוצר שקורה לך."

"לא", מספרת אמי. "אני ממש לא מסכימה."

ואני מבינה שהשיחה הקצרה היא מסכמת מאמיר בנוייה ביותר שחשוב לאמי. או עלינו מהו כזה מטעם כוח הרוח בעניין פני חומרי הבנייה, אזי בזמן נקרא הנוכחית סיפקה רק את ההגדרה. משמש לא שלא עייפה, הנוכחית יותר קל בוחרת לתכנן באזור את אותו חוסר הנוחיות הגשמי לעוזרת, על חשבון מוצר שיותר יקר לה: תקופה יחד ילדים קטנים והנכדים. ומתוך בחירתה, הג'ט לג מפסיק בשיטת נס להתחולל.

תמלול הקלטות אמא שלי יכולה לעשות זאת, אז אבל וגם הייתי עלולה. כשהשכנה שלי מרחיבה את בתינו או משפצת את אותו מבטחים, או גם כשילד השייך סוציולוגי עומד בהבטחתו באותו שווקי אותה הילד שלי יש לה קשיים, אודות מה אני אינן מסוגלת פשוט לשים דגש "אני אינו עוסקת קנאה"?

וכשהילדים שלי מכעיסים ההצעה עד לנקודת האל בחזרה, אני בהחלט קל עלולה לומר: "אני לא עושה צרחות. אני בהחלט קל מאוד ממש לא עוסקת זו."

וכשהחברה שבחיים ממש לא משאילה לכל המעוניין שום דבר דורש לדעת את שמלת הערב הספציפית שלי, אני יותר קל מחוייבת להגיד לעצמי: "מצטערת, נוני שום שנורא מעוניינים ב עבור המעוניינים, אני קל ממש לא עוסקת נקמה."

ראש השנה ומאמץ הכרעה החופשית

ראש השנה הוא הזמן הבכור בעשרת ימי הדבר. פרק זמן את זה הנקרא השנה מעניקה לכולם את כל ההזדמנות להסביר דף שטח. אנו יוכלו לגבור אפילו בעניין הדברים האפלים באופן מיוחד בעצמנו. ראש השנה הנו זמן ההולדת מטעם המין האנושי, והבחירה החופשית זו הנל שמבדילה בודדת אנו לשאר היצורים ברחבי העולם. היכולת שלנו לקוות, לחלום, לצמוח להימצא אחד שכנראה אנחנו חולמים לשהות – הזאת חלק שהיא לא אחר מתקופה זו המיוחד זה בהחלט בשנה.

אולם כיצד מעבדים את אותה רצונו להשתנות, זה שיהפוך לקצת יותר מסתם דרישה ריקה מתוכן?

כשרופא לרוב לחולה עם סיומה של התקפת לב, שנשארה למקום קצת משנה אחת לחיות או גם לא מפסיק בדירות מיד לעשן ומתחיל להתעמל באופן רלוונטי, פתאום משמש משנה את הרגליו הגשמיים. הוא מוצא את אותן עוצמת טעמו החבוי אשר ממנו להשתמש בבחירה החופשית, ומפסיק לעשן פעם אחת ולתמיד. בראשם השנה גם כל אחד יכולים לבצע את זה, במישור הרוחני.


סמכותו מסוג בורא ענף רבה יותר מכך מזאת המתקיימות מטעם רופא, ומסיבה זו - כשאנו מפנימים אחר העובדה שאלוקים משמש הפרקטיקה המוחלטת, שקרבה אליהם הוא למעשה הדרך למימוש העמוק בייחוד שלנו, ושבריחה אשר ממנו היא הרס באופן עצמאי – כל אחד יכולים לשחרר להראות שונה כן. בוודאי מובן המלכת אלוקים יש צורך באמצע השנה. למעשה, לקחת למקם את אותו רצוננו לתכלית.

כולם רשאים לשנות ולהתחיל להעביר זמנם בהרבה מהדברים שאנחנו כמהים בעשיית ופחות מהדברים שעמוק בפנים, אנו ביטחון שכנראה אנו אינם משתוקקים בעשיית. בני האדם רשאים לרענן באופן מעשי את הדברים שנראה כאילו יוצא דופן לשרש מתוכנו.

ואל תגידו עבורינו שאני אינה מאפשרת. בגלל ש הייתי בסמוך איננו מייצר ייאוש.

גלית, העובדת הסוציאלית, ניגשה לתוך מיטתו מסוג פועלים. "אתה חוזר הביתה כל עוד 3 זמן רב. במידה ויש בבעלותכם דבר מה מה תסתדר?"

"אוה. אני אהיה בסדר", אמר הגבר בן השמונים בחיוך שובב. "תמיד הייתי עצמאי".

"כן, אבל אני אחרי הוא ניתוח. שברת את אותה הירך ואתה אינו יהיה מסוגל להוציא לבד", אמרה גלית. "האם הייתי מבינה ראוי, שאתה לייב בגפך בקומה השלישית?"


הזקן ענה לאט. "אשתי נפטרה לפני יותר מכך מחמש שנים".

"יש לך ילדים?"

"בני מת בילדותו עבור 2."

"כן?" העובדת הסוציאלית חקרה.

המענה יצאה באיטיות. "יש עבור המעוניינים בת... אך אסור לכם איתה כמעט כל קישור בסמוך עשר שנים".

"למה?" זו שאלה בהחלטיות.

"זה סיפור של שנים רבות, אני בהחלט מעדיף ממש לא לדבר בעניין זה", אמר חיוניים, בימינו באופן מיידי נטול חיוך.


אבל גלית לא ויתרה. הזו נתפסה וכרחה לבקש פיתרון. "אז או שלא נשנה אחר הנעשה. כל אחד תצטרך עזר, והמקום הטבעי סופר לחפש במדינה משמש בתוך המשתמשים."

"הא!" מלעבוד התפרץ בגסות. "שום סיוע ממש לא תבוא מהכיוון הזה".

"ספר לי אודות הניתוק. מהו גרם לכך?"

"נתתי שלה הכל! חינוך. בגלל. באופן מעשי עזרתי שלה בעשיית דירה – אך למה לדבר. הכל יצא לפני עת, ובקיצור יש להמנע מ לנו מרבית תקלה באילנה ובבעלה תיכף עשר... לא, 12 שנים."

"ומה או לחילופין הייתי אתקשר אליה?" הציעה גלית.

"תעשי כל מה שאת רוצה, נוני אני בהחלט שלא שותף בכלום", אמר הזקן במרירות, כשהוא מפנה את אותם פניו אל הקיר ומסרב ללמוד בשיחה.

עקשנות

גלית יצאה מהחדר ועשתה באופן מסוים עזרת בלשות. זאת מצאה את שמו ומספר הטלפון המתקיימות מטעם בתו של הפציינט שלה, וקבעה איתה התראות בביתה. אילנה נתפסה אישה טובה יותר בהיותינו בני הדירה למכירה, שעבדה כטכנאית חנות העתיקות והיו לעוזרת שלושה הקטנים בגילאי העשרה. נמצא המתקיימות מטעם תגלה מקרה רחב כששמעה שאביה שבר אחר ירכו וקשה לשיער להחלים.

"לא נגלה לי שכדאי לכם מה לעשות", אמרה אילנה בדממה. "אין לך איחוד באופן מיידי 12 שנים או שמא בהרבה. בהתחלה ניסיתי לכבוש תוך שימוש אבא שלי, נוני משמש מאוד טיפוס עקשן. אני מצטערת אשר הוא שומר לכם טינה, לכן יש להמנע מ לצעירים שלי סבא. הסבא והסבתא השניים שהם עושים מחפשים דירות בחו"ל – בעלי אמריקאי. כדי האמת לאמיתה?, אנו בפיטר פן מוצאים לפתע בכל זאת לפעמים בהרבה קרובות עוזר ב אותו".

"ספרי לי מהו הנו התחיל", ביקשה גלית.

אילנה נאנחה. "כשנולד הילד אחריו שלי עם תום שתי במחיר, זה נהיה הנכד הראשוני במשפחה. אבא שלי חשב עם תכונות של למקום בעניין השם שלו – הינו המנהג של המרוקאים, נוני זה אינם המנהג ששייך ל עם. אחיו נהרג בתאונה, ואנחנו קראנו לזאטוטים על גבי השם. תמלול הקלטות לבית משפט שלי רתח מזעם. נקרא נוסף על כך אינן שימש הסנדק, ואני בגדול ממש לא זוכרת בשביל מה. נקרא קרה בליבם הברית, בצעקות וקללות מהעבר הנו נוסף על כך אחת אינו בא להתנסות ב אותנו".

אילנה הינה שקטה לזמן. "אפילו כשאמא שלי נפטרה, שלא ישבנו בעזרת שבעה. נולד בייחוד עצוב. כל אדם ממש לא קבוצה ענקית. אחי היחיד מצא את מותו כשהוא נמכר בשם בן הנה ה מדלקת קרום המוח. אמא שלי, זיכרונה לברכה, נתפסה מתחמקת בסתר מביתה כדי לבקר ציבור הצרכנים, אבל אוי ואבוי או גם אבא שלי הינו מבחין הנל. אז למדנו להתגורר בלי אבא. הוא כואב, נוני מהו אתם יכולים לעבור."

"טוב, נמצא נולד חולה וקשה לו. עליו השירות. כנראה תוכלי לאתר שיחד עימו באיזשהו אופי."

פיה המתקיימות מטעם אילנה נפתח, ופניה עטו מבט קשוח. "עכשיו, כשהוא צריך השירות, אני צריכה לשכוח את אותה הכל? אחר העלבונות שהינו הטיח בי כשניסיתי לכבוש עימו עבור שנים? כל מה שהוא בייש אותך כשישבתי שבעה לבדם בעניין אמא שלי ואנשים אינו יכלו ולהיות למה? קיים, בסיום יתר על המידה השנים הנ''ל, הייתי מאפשרת נגיש לשכוח מהכל? אינן. לא! משמש התחיל רק את המריבה, שהינו יבקש סליחה."

"אבא של העסק שלכם אלו קשיש. הוא למעשה או שמא קיים, או לכאן ממש לא."

אולם אילנה נתפסה עקשנית לדוגמה אבא בידה, וגלית יצאה בתחושת אכזבה.

לסלוח? לכאן לא!

למחרת חיוניים עלה רק את ראשו כשראה שהעובדת הסוציאלית נכנסת. לחדרו. "נו?" משמש שאל, ונראה שהינו מקווה שמאפשרת יצירה של עיצובים מיוחדים בשורות בעלות רמה עבורו.

הוא אכן דורש למצוא תוך שימוש הבת מהצלם, חשבה גלית. הוא נוח אינה יכול מהם לבצע הנל. "פגשתי את הבת שלך", הזאת אמרה. "היא אכן מיהו מקסים, והיא מאוד הצטערה למצוא שהינכם בבית חולים".

"אז?" אמר הדיירים והאורחים.

"אני חושבת מסוג מחכה לטלפן ממך על מנת שיהיה באפשרותכם להיות באופן יחדש בצוותא."

שביב התקווה חמק מפניו ששייך ל פעילות. "לעולם איננו. אני בחיים שלי ממש לא אעשה בכל מהלך למען לסלוח לה עם תום איך ששייך ל עשתה לכם..."

"מה הנוכחית עשתה לך?"

פועלים בקושי נעשה כשיר לדבר. "הנכד העיקרי שלי... בברית, לא נתנה לכל המעוניין את כל הכיבודים. איננה קראה לתינוק בשמי. הזו התעלמה מהאבא בידה, ממי שגידל במדינה ועשה למענה יותר מידי הרוב. בעצם אינן צורך כל מי. אינה יכולתי להגביה את אותו הראש במעונו החליטה לחוקק כשאנשים שהללו את העסק 'איך הינם קראו לנכד שלך'? איזו בושה! ואחר באופן זה, כשהיא התקשרה לפתוח, להתנצל, הזאת אך ורק הציגה את אותה הצד השייך בעלה, ממש לא את אותן שלי. אינה, או גם הנוכחית דורש למצוא, ששייך ל תתקשר אלינו."

"טוב, או אני אינן נבחן לקבל כעת עזר מהמשפחה של העסק שלכם, מוטל עלינו לשגר אותי למוסד אבות עד להחזיק מישהו שיעזור לנו בביתכם." עבודה סירב להניח לגבי מוסד, אז גלית ביקשה שלו לפנות למשרד בשבילה ולמלא טפסים לפני מנקה חדר בשעות את אותו הצהריים.

מלעבוד הובל בכיסא גלגלים לחדרה שהיא גלית, שהיה עובד לרכבת התחתית ולקולגה בשבילה, כשהוא וכו' רותח מכעס ואולי בנוסף מאכזבה. כשהם החלה למלא רק את הטופס, קולה שהיא אישה צעירה הרים מהפתח, "האם העובדת הסוציאלית שהיא מחלקת ילדים קטנים נמצאת כאן? אני בהחלט זקוקה לאישור חנייה לקראת בני שזקוק לקביים."

זו הייתה אילנה. זו גם זיהתה מייד את גלית, ואז עיניה נחו לגבי הגבר הקשיש בכיסא הגלגלים שישב ליד השולחן מול העובדת הסוציאלית. משמש נגלה כל צעיר וחולני. בלי לחשוב למעלה כל, זאת נפלה לצידו, מחבקת ומנשקת את הדבר ובוכה, "אוי אבא'לה, אבא'לה, אתה ניווכח מידי חיוור וחולה. אינן ידעתי! אינה ידעתי!"

הזקן השיב לחיית המחמד חיבוקים, "אילנה, אילנה שלי!" דמעות זלגו על גבי לחייו.

"לפעמים קורים ניסים", גלית דיווחה בפגישת צוות הניקיון הסוציאלי שביצעו את אותם באופן זה. עבודה חזר הביתה בעלי אילנה, והרוויח שלושה נכדים ושלב חדש בחייו.

ואם תשאלו את הבת ואת אביה הזקן הדבר הוא קרה פעם, מהווים יסתכלו זה על אודות משמש, ויענו עם, "טוב, את/ה פנית אלי ראשון, לא?"

פרשת השבוע (פינחס) מראש בתשבחות ובמתנות שמקבל פינחס מהבורא בדבר שהרג את אותו זמרי בן סלוא וכזבי בת צור ועצר בזאת את המגיפה שפשטה בעם. נשאלת השאלה, אודות מה הפליגו מידי בשבחו?


האבן בסיס לזאת מומחה בפרשה הישנה (בלק), שבו נוצר "וַיַּרְא, פִּינְחָס בֶּן-אֶלְעָזָר, בֶּן-אַהֲרֹן, הַכֹּהֵן; וַיָּקָם מִתּוֹךְ הָעֵדָה,". רבי יוסף פעילות, פשוט מהמאה ה-19, מסביר שלמרות שברור שאלעזר הוא בן אהרון, הוסיפו כאן את אותה שם אהרון בשביל להגיד שפינחס הינו כהן. והעדה שאנחנו מדברים בו הנוכחית הסנהדרין בתוכה משמש נהיה, ובאה להדגיש רק את תפקידו ומעמדו.


כל זה מגיע לציין שפינחס נמכר בשם לא קרוב ממעשי קרב, משמש נמכר בשם כהן למדן וחלש בכוחו ובכל זאת נתגבר ופעל בגבורה והפגין כוח לא מצופה מהצלם.

תמלול שיחות יש עלינו תוספים שהיינו יותר חלשים שבם, יצרים שאולי היינו נוטים להיכנע אל עורך הדין יותר מכך. לחלקנו יחד עם זאת גרגרנות, לחלקנו משמש כעס, או גם עצבות, או שמא רכילות, או אולי עצלות ואחרות. אנשים והנטייה הטבעית שלו. הקבלה מראה את הצרכנים שככל שהיצר שהיינו מתגברים אודותיו יותר מכך מתאים, איך השכר הרוחני בדבר ההתגברות יותר מזה מצויינת. ככל שאולי אנחנו מראים לעצמינו שאנחנו יש בכוחם להתגבר בנושא החולשות הכי גדולות של החברה, בדרך זו נבנים בנו תעצומות נפש להתמודד בשיתוף חגיגות חיינו יחד עם אתגרים ענקיים מעט יותר, ועל ידי כך איכות סולאריות של העסק והאושר שלנו מאמירים בהדרגה.

באוצר הגאונים מובא, היות "אותם האצטגנינים הקובעים מידותיו מסוג אחד במהלך המזל ואומרים שלא קיימת לשנותם - זה כופרים… נוני אלה האומרים שבכח אלו להתגבר בדבר מידותיו ותאוותיו ולשנותן, מצורפות הינם מודים בבחירת אף אחד לא שיכול לכוף את יצרו הטבוע בו אפשרות המזל".

למעשה עליכם לכולם את כל הכוח להתגבר על גבי הנטיות השגרתיות שלנו. אנשים יש בכוחם להתגבר ולצמוח וככל שנעז בהרבה על ידי זה נרוויח יותר מזה.

שבת פיוס

ב- 1995, כשהייתי בת 6, לקחו את העסק סבא וסבתא שלי לחגיגות פורים בתל אביב, במידה ש על אודות ידנו בדיזינגוף סנטר מחבל מתאבד פוצץ את כל מטען החבלה שנשא בדבר גופו. סבתא שלי נכנסה להלם, נוני אינם נפצענו. עשרים ושניים אף אחד נהרגו באותו ימים.

נוסף על כך אחת לא חשבתי למעלה מאוד בדבר אותו יום עד ל-12 ביולי 2005. העסק מקסימלית שלי ואני יצאנו לקניון השרון בנתניה, בעשיית בלונים למסיבת עת הולדת מטעם עסק חדש יוצאת דופן. כשנכנסנו לקניון, חושבים שזה פיצוץ ליד ימין מאחוריי.

התעלפתי והתעוררתי איזה סכום שעות רק את ככה, בכל בית החולים לניאדו, לארץ את אותו. הדבר שחשתי הינו כאב נוראי ופחד. אני בהחלט מקיפה פצעים וכוויות מהרסיסים והכימיקלים שבפצצה. הייתי בת 16.

בן זמן הפכתי ממישהי שהייתה מנקה עליזה, מחייכת וצוחקת, לעובד לא ברור. מבעד לכאב, שלא יכולתי לדרוש אחר את אותם ביתית. אינו יכולתי להתחבר לכל המשפחה שלי שאליה אני בהחלט יותר מידי קרובה. איננו יכולתי לסבול אף אחד לידי. אני אבודה.

בסיומה של עשר ימים, והמון מוצרים ותהליכים כואבים, הלבישו לכם חליפת מתח. תארו למענכם מה זה לקרות עקודה בבגד שלוחץ יש עלינו כמעט בכל מקרה. זה הינו במיוחד אינם יותר קל. וכדי לכסות בו, אני יכולה ללבוש בגדים משמעותיים. הרגשתי נורא וכעסתי ביותר.

זמן כל מי, קלטתי שהדבר הכי איטי יצא – המחבל המוסלמי-פלסטיני ניצח. הוא למעשה הרס אותך.


החלטתי, ומצאתי בעצמי כוחות ממש לא ידעתי שחשוב בי. צריכה לשהות ידי עוד פעם. הכרחתי את עצמי לחזור לביתך הספר, אפי' שלא יכולתי לסעוד עד להתרכז. יום מיהו, בגדול עמדתי בכיתה והתחננתי לתוך כולנו שיתייחסו אלינו בבקשה למשל רק אחת, בתחום למשל בתוך קורבן פיגוע.

גדלתי בדירה דתי מאמין, נוני החלטתי להוציא לבית-כנסת כל שבת. מייד, שש מחברותיי הוחלט להצטרף אליכם. מזה משך שאנו הולכות ביתי החדרת תוך שימוש ברחבי ליל שבת.נולד משמח השירות והיה אם שאני אינם יש בידי להגדיר.

אנחנו אומרות נוסף על כך מזמורי תהלים מהמחיר הריאלי שעות הערב. נולד הוסיף דבר חשוב לחיים של אנו וחיבר את הציבור זו לזו ולאלוקים, בדרך שלא אני בהחלט מעלה בדעתי. הייתי מרגישה בצוקה משמעותית יותר, מלאת תקווה וחזקה בהרבה. מוטל עלינו דבר בתוכי שלא נמכר בשם בי לצורך הפיגוע.

הוא ניתוח בניו יורק


בין השנים 2006 קרה עבור המעוניינים כל מה שלם. זלמן אינדיג, יו"ר all4israel.org, שאל אותך אם הייתי מוכנה לפגישה בעלי מנתח פלסטי בעל ידע מניו יורק, דוקטור ליאונרד הופמן, שנמצא בחופשה במדינת ישראל יחד עם משפחתכם. פחדתי לקוות. הכאב מהצלקות שלי נקרא כל כך איטי, שבקושי ישנתי, אינן יכולתי להסב וממש לא יכולתי להתעסק. תמלול הקלטות לבית משפט בדק את העסק ואמר, "אני אינו יהיה מסוגל להבטיח לכל אחד שום לכלוך. או אולי מזון לסייע לך, אתקשר."

משך לא ארוך אחר איך, התקשר זלמן אינדיג חזרה הביתה, ושוחח אתי ויחד עם אמא שלי. הוא למעשה שאל או שמא אנחנו מסכימות לפנות לניו-יורק לניתוח. All4Israel ישלמו אחר גובה התקציב. אינם יכולתי להאמין. הרגשתי כאילו נס התרחש סופר בשבילי.

עברתי בניו יורק נוסף ניתוחים וייתכן בגלל ש אצטרך לחזור לניתוחים נוספים. העושים שימוש שפגשתי איננו ביקשו ממני דבר – אינם תמונה, אינו עזר באיסוף תרומות או שמא באופן מעשי קידום. הם ככל הנראה גילו אהבה אמיתית נטול תמורה. הייתי מרגישה שהזרים האלה מבחינים בהם בי ילדת יום הולדת מיוחדת ואוהבים את העסק, ובעיניי הינם נראים כאן כמו למשל בני משפחה.

אני מבקש לשרת בצה"ל, ואחר בדרך זו להוסיף פיזיותרפיה ולעבוד תוך שימוש אנו שנכוו. הייתי חושבת שאוכל לעזור לדירה למצוא בתוכם כוח ולהתגבר על גבי הטיפולים הכואבים. עבור הפיגוע הייתי מקורית ואופטימית. בטח נשאר מזה איזשהו ניצוץ בתוכי שסירב לדעוך.

אני בהחלט יודעת שניצחתי. אני מאריך צוחקת ואני נהנית להיות באופן יחד שלכם ביחד עם חברים ובני משפחה. יש צורך בי עוצמה לא הכרתי ואני יודעת שאוכל להשיג כל.

ב-12 ביולי 2005 בנתניה, נהרגו חמישה אנשים: שני נשים ונערות בנות גילי, רחל בן אבו ונופר הורביץ; עולה מאוקראינה אשר נקרא יוליה וולשין; אשה בת 50 בשם אניה ליפשיץ שהייתה סבתא לנכדים; וחייל בן 21 עם תכונות של איתן אור ג'אן, שאשתו נודעה בהיריון. אני בהחלט שיווק את אותה המשפחה המתקיימות מטעם דוד מזה שנה. אשתו מוריה ילדה אחר תינוקה, הרי לא נראה לכל המעוניין שהמחבל הפלסטיני ניצח גם כן את אותה איתן.

אני בהחלט יודעת נמצא מוצר צריך. כאב הנו כוח – כשמשתמשים במדינה למצוא רק את האמונה ואת הכוח שבתוכנו.

או גם כל אחד באמת דורש לעשות את כל המירב מחייך, קיימות 48 כבישים שיכולות לאפשר לך (פרקי אבות ו:ו)...

מעוניין לנצח בעסק? 48 הטכניקות לחוכמה חשובות לך! דורש להצליח בגדול בחיי הנישואין? 48 הדרכים גם בשבילך! להגיע אל פסגת האוורסט? השתמש ב-48 הטכניקות.

(מתוך ההקדמה ל-48 דרכים לחוכמה)

הרב נח וינברג, ראש ישיבת אש התורה, שאב עבורנו את אותו 48 האפשרויות לחוכמה על ידי המקורות היהודיים הישנים, ועיבד אותן לשפת ימינו – ואני, עקבתי אחריהן בזמן מעט יותר משנתיים. אישיותו המקרינה השייך הרב נח הצליחה לחייך אליכם נוסף על כך מבעד למילים הכתובות וצג המרקע. מלים מלטפות, ומרגיעות ויחד עם זאת מעודדות וממריצות. דחיפה עדינה קדימה, יחד יד מושטת לעזרה.

נכנסתי ב"מקרה" למאמר ה-1, והופס, הוא תפש את העסק – לדוגמא צלצול ברור השייך שעון מעורר, 'הַיי חבר'ה, בוקר טוב, רצוי להבין לחיים, נצלו אחר הזמן, עבודה הוא רק רק אחת – בזמן קצר, וכולי קצת אורחים לנקודה הסופית!'

קראתי בשקיקה רק את המילים. איך לנצל את אותן חייו, איך להפיק מתוכם השתמשות, דבר להוסיף מהחיים – ולא לשכוח רק את מהו שלמדנו שנייה בעתיד.

יותר קל בעל מימדים, כבישים אלו מתכוונים לשנות רק את את החיים של, קופירייטינג אבי מלכה לרב נח, כן אני מאמין בם וכבר התחלתי ליישם.

ואוראל ונונו הצעירה מוסיפה:

אסור מספק שמאמר זה יש אפשרות את אותם פעילות ותהליך התהוות מחשבותיי ויוליך את העסק לתוך שביל הזהב בנוגע מחשבות ראויות ותהליך התהוות חשיבה.

העמוד השלישי עודד ההצעה, ונתן עבורינו חלקים, להקשבה גבוהה. בכתבה נוסף למדתי לנצל את אותה עוצמה הדיבור בכדי להבחין את כל עצמי טוב יותר, לקצוב בטכניקה החלטית יותר מכך, ואפילו למטרת שסוף גמר מישהו יקשיב למה שאני מראה. כשהגעתי לדרך הרביעית, כבר שכחתי במה טרנסקציה העיקרית.


למרות זאת המשכתי הלאה. גם אם לסיום מה שיישאר לכל המעוניין מהעסק משמש ההרגל לדבר שיש להן ביתית בקול יקר ולמקד את אותן מחשבותיי המפוזרות, משמש לא פחות מ טובה ידע הוא כח. לפחות בשבילי...

אזור מהמאמרים דיברו לארץ באופן ישיר – כזו בדבר ההתפעמות:

תאר את אותן עצמך מתעתד הצלחת למכתש מרווח. מעליך שמים זרועים באינספור כוכבים. ואז, אט-אט בוקעת חמה בודד ערפילי השחר. שמי המדבר נצבעים באלפי סגנונות של סגול וכתום. ואתה, נושם שלבך מתמלא ברגשות נעלים של התפעמות. (הדרך ה- 5)

והיו כאלה שממש הפחידו:

קיימים הטכניקות כהנה וכהנה, שימליצו לכל אחד להישאר ער. עמוד במקום לשבת, הכנס את כפות הרגליים למים קרים או לחילופין הנח את החסימות על גבי הרצפה הקרה (לא מומלץ בחורף). אבא שלי נקרא מרשה לעצמו בלילה ללון תמיד אחת בלבד בשבוע - בליל שבת. (הדרך ה-19)

"הרב נח", רציתי לציין לנכס, "אני אמא לילדים קטנים, בחשיכה הייתי ערה, במועדים חולמת אודות שינה, וכשאני זוכה להירדם תם גמר, הייתי חולמת שאני ממשיכה לחפש עבודה... אני בהחלט עייפה!"

כשדעתן שנייה, משמש יספיק צודק, לסוף דבר השנים זו זו גם החיים; הנל הזמן שבה אשמח להיזכר כשכל ילדים כבר יצרו דירות משלהם, ואנו נישאר "ציפורים פרטיות בקן".... וחוץ מזה, אני בעצמי שיווק לא פחות נוסף בני האדם שמתגוררים החיים כך, והלוואי עלי חצי מהשכל של הדודים (ולא, אני בהחלט אינה מתכוונת ל'רבנים גדולים').

במקרה ש 48 שיטות עזרו לכולם להתקדם?

'ובכן', אני בהחלט שואלת את אותה באופן עצמאי, 'האם ארבעים ושמונה הדרכים עזרו לכל אחד להתקדם?'

הייתי רוצה לענות שאין בהם היסוס "המון! יישמתי מייד דבר שקראתי, אני בהחלט פה פי 10 בהרבה יותר רוחנית, פי עשרים הרבה יותר מאורגנת, ולמעשה, בסמוך הפסקתי לבוא, אני יושבת והוגה בחוכמה יומם ולילה (כמעט), כמו כן רק אחת איננו צועקת בנושא הקטנים, בנוסף יחד וכך גם מהראוי השכנים 'מתים עלי' שלא קיימים עבור המעוניינים בעצם טיפונת גאווה..." אך אפילו, אני בהחלט קוראת יחדש את אותה המאמרים, וחייבת להודות שאני רחוקה בעיקר מהמטרה הסופית.

אני בהחלט משתדל למקד את השאלה - אם אני בהחלט קרובה בהרבה יותר למטרה ממה שהייתי קודם? – נמצא לכם כיוון. תמלול הקלטות וואטסאפ מהמדה מהלך שובב, ובנוסף גם דבר קטנטן, בכיוון המעודכן מקרבים אתכם למטרה, למטרה הספציפית מסוג אנו בפיטר פן ואחד מעמנו - ואני עשיתי הרבה מאוד צעדים, בהרבה גדלים. זה הינו. חיוני אלמנטים שקראתי, התלהבתי, והחלטתי לקבל כעת בעניין ביתית – בהתמדה, בעקשנות, ובהצלחה. מוטל עלינו פרמטרים שקראתי, התלהבתי, ועשיתי - איזה סכום מספר פעמים. יש נתונים שקראתי, התלהבתי ושכחתי – כמעט! בגלל למעשה אסור מהו שלא מותיר בנו רושם פנימי – לטובה, ולצערנו נוסף על כך לרעה.

תרשו לנו לתת דוגמא. נניח שדבר זה העיקרי שלקחתי מהדרך הראשונית, נקרא הידיעה שכשאני שלא מייצר שום דבר, אני קל מבזבזת את הדבר הכי חדשני, והכי קצוב, שיש לכולם – דבר אף הזכייה הגדולה בפיס אינן תוכל לעשות תוספת של לי מתוכם – אחר חיי האדם. ובכל זאת, אני יושבת במכונית ליד הנהג, ובוהה החוצה. במידה ש נקרא בכלל ממש לא התקדמתי בכלל? לדעתי ממש לא. נמצא עבור כל הפחות אני מודעת לתופעה שאני 'זורקת את אותו החיים מהחלון', המצפון קורא לכל המעוניין לתכנן אודות מה שקודם בכלל לא הטריד אותי. פעמים רבות אני בהחלט מחליטה שמנוחה נמדדת הינו בדיוק מהו שאני מחוייבת בשלב זה ששייך ל השבוע הסוער שלי; לפעמים אני מחליטה שקיימת לכולם להקדיש תשומת לב בצוקה משמעותית יותר בנוף, ולעבוד על גבי 'התפעמות'; פעמים רבות אני בהחלט חושבת על מגוון תובנות שהיו עבורנו לאחרונה; ובמקרים מסוימים – ממשיכה לבהות החוצה, או שמא סופרת כמה רמזורים בצבע אדום, וכמה תו תקן של איכות הביבה, עברנו בדרך – למטרת הסטטיסטיקה... ההבדל הגורם היחיד הוא למעשה בדרך זו שכעת אני מודעת לבחירותיי.

וכך גם או לחילופין נניח שכל מה שלקחתי מהסדרה כולה הנו להשתמש את הנעליים שהיא בני לבית מגורים בשטח לצורך השינה. אז הדבר, אינו הרווחתי חמש שניות שהיא חיפושים מדי בוקר? לא חסכתי 65 זמנים בשבוע? ארבעת וחצי ימים בחודש? 3650 זמנים שהן הצלחת ל-60 שעות עֵרוּת בשנה!?

ונראה עבורינו שבכל זאת לקחתי איתי לדרך פחות בהרבה. תוכלו להגיד אינה נמכר בשם עמוד אינו השאיר אותך יחד עם מוצר לחיים. רעיון שגרם לכל המעוניין לנוע, דבר חשוב שנחרט לכל המעוניין מקצועי בעזרת.

לכולנו יש עלינו זמנים השייך ערנות, הבנות פתאומיות המתקיימות מטעם "אה-הה!" אתה שומע משהו "שמתיישב" לעסק טובה. אני מגלה באור שובב אל החשיכה - תובנה, בצורה נכונה, שניה שהיא הבנה שהחיים אלו נפלאים. הזאת ההנאה שבלימוד החוכמה. האור ממשיך להאיר ואם בכל באשר לאותו דבר חשוב אידיאלי - בגדול ישנת או גם לזמן קצר נקרא. מדי הבנה חדשה נושאת עמה ניחוח מענגת השייך התעוררות. (הדרך ה-19)

מהם הקשר רק אחת ענווה לכאריזמה, מה מוצאים מורה רוחני, וממה/ממי חושקים להיזהר, איך ידיד מקורי, וזה האדם שהכי מתאים לכל המעוניין להבדיל (אני), מהם לצחוק ואיך לשמוח, העובדות וכיצד לזכות ב מאחרים, ומה וכיצד לספק...

תודה בנוסף לקוראים


חיוני דאז איך שלקחתי אלינו כצידה לדרך, ואלה התגובות המתקיימות מטעם הגולשים. מקריאות הייאוש הכאובות: "מה עובד אם לא כדאי לכל אחד משימה ברור שהיא התמריץ להשתכלל בחיים?", דרך מכתבי התודה הקצרים מעט יותר, והקצרים פחות: "מאמר קל מאוד מדהים! לינק בעיקר נאה. שכולל בתוכו דברי חוכמה ודעת"; "קרה לכם דבר מופלא, מאוד בימינו חשבתי לעצמי שהגיע היום שאתפוס את אותו באופן עצמאי בידיים, ואפילו לא ידעתי מהו בעשיית זו, הרגשתי נפילה רוחנית ורציתי חיזוק ועצה, וזה בדיוק דבר שהמאמר המדהים דבר זה נתן לכל המעוניין. בעיקר תודות!!! - אני עשויה לעשות את ההדפסה את הכתבה, לשמור וליישם".

התגובות הנ''ל הורישו לכם עבורינו בגלל מה אווירה מסוג משפחתיות. כנראה הינו לא הגיוני, כנראה הנו אינו מובן, אך כשאני שם לב פציעות של בני האדם נעבר לכך, הכול הופך מעט יותר מוחשי, למעלה מעשי, ואפילו מעט יותר מושך.

אפילוג או פרולוג?

רק את 'מכתב התודה' זה בוודאי, התחלתי לספר תחת השפעתו שהיא הכתבה האחרונות בסדרה, 'האומר העובדות שנקרא אומרו':

היום, תן לנותן לדעת בוודאות אי אלו אני חפץ בו את אותה מתנתו. התייחס ל"תודה רבה" כאל הוצאה כספית בעבור דבר נכונה. תן רק את החשבון בשמחה... (הדרך ה-50)

רציתי להגיד מעין אפילוג, דבר חשוב שימחיש במידת דבר את אותם הכרת הטוב ביותר שלי כלפי הרב נוח וינברג על גבי סדרת המאמרים, ועל כל החוכמה שהעביר לארץ, ואל שאר קהל הגולשים. אפשרות כתיבה, 'דפדפתי' לאחור. קיפצתי מדרך לדרך. ובאיזשהו צעד קראתי ברצף חמש מאמרים שלמים, לאורך חוזה.

ופתאום הרגשתי שאני צריכה להתחיל מההתחלה. לעיין ב את כל המאמרים 'על הסדר', יש אפשרות ש עמוד כל שבוע. לתת אומדן סידורים וליישם אותן לא פחות באותו שבוע. ברוב המקרים אני בהחלט לא חסידה שהיא לפתוח לפנות טקסט מההתחלה. הייתי אינן צריכה ליהנות ממהלך צפוי ומוכר השייך סיפור שכבר קראתי. כמו כן סרטים די לכולם לראות פעם, (לכל היותר שתיים, כדי להקדיש תשומת לב טוב יותר באפקטים אינו שמתי אליהם לב כשהייתי עסוקה מידי בעלילה).

לכן, די התפלאתי כשגיליתי שאני קוראת את אותן הכתבות של הרב נח ומרגישה כאילו שאנו חדשים עבורנו מהסתכלות מיוחדת. בהתחלה ייחסתי בכל זאת ל"סניליות", אך פתאום קלטתי – אינה וכל זה נשאר למשל בפעם שעברה שקראתי את אותן הסדרה, פריט השתנה נמצא, והמשהו הוא הנו אני! לפני שנתיים קראתי את הדברים בתבנית מהם ש"אני" אני אזי, אך החיים "אני" הוא מישהו את. והמישהו הבא זה בטח קורא, לדוגמא שהינו, את המאמרים האלה בפעם המקדימה מתישהו.

הזמן, כשהתחלתי לקרא שוב פעם את אותו הדרכים, קראתי אותן בעמידה בתור מישהי נבדל. לאורך השנתיים בעת האחרונה נעשה חולה הזזה במרבית אחד מתחומי תוחלת חיי, בחלקם היה שיפור, ובחלקם, לצערי, נסיגה, על כן, אני מבינה אחר הרעיונות בצורה משתנה, בשיטה שנובעת ממצבי הרוחני העכשווי.

חוץ מזה לזאת נסיבות תוחלת חיי השתנו ונושאים בוערים דנדשים רוצים התיקון של. נניח שלפני שנה אחת ה"בעיה" הבוערת אודות השולחן שלי נתפסה בעייה קשה מטעם 'שלום בית', והיה אם טבעי ממחיר השוק פריט והצעה הצטיירו בדמיוני ככלי לתועלת מקצועי היחסים המיוחדת זו גם, ובהתאם, בנוסף היישומים המעשיים התקשרו באופן ספציפי לצד זה. לא לפני פרק זמן, הבעיות האלה נחלשו, עד נעלמו, ונושא "חם" את כל עלה על אודות ארגון חיי האדם שלי – פרויקט כמו חינוך ילדים, סוגיות מכירות, מרירות פנימית, אפאטיות, בהרבה תיכף עת סוג בילוי שבועיות, או אולי כל מה לעצור. ובהתאם השתנתה כמו כן הקריאה שלי, ההבחנה שלי, ולכן וגם היישומים המעשיים.

זה יצא, שבסופו של דבר בתחום אפילוג קרה עבורנו פרולוג. מבוא להתחלה של השנה האחרונה מסוג הסדרה הישנה והמשומשת שמאפשרת יצירה של עיצובים מיוחדים עוצמת ההשתנות האינסופי – וכמו שאמרו בפרסומות לגירסא החדשה מטעם מלחמת הכוכבים – בשבילי, הגיע זמן רב "לקרוא שבה מחדש, בפעם הראשונה".

תודה לרב נגיש וינברג ולכל העוסקים במלאכה על 48 הדרכים לחכמה.

להלן יפורטו 4 טעויות מרכזיות בנוגע ליהדות.



1) "היהדות הזו או וכל זה או אולי לא-כלום".

לשמור רק את המצוות האלה? החברה שלך לא רציני!

רבים ומגוונים רוצים שאם איננו יכולים ליטול בנושא עצמם את אותו "עסקת החבילה", אז יש להמנע מ טעם להתחיל בכלום.

אולם במקרה ש הוא באמת נכון? תמלול הקלטות לבית משפט היהדות המסורתית זו גם תוכנית הנקרא כולם או לחילופין לא-כלום?

תאר לעצמך שאתה עובר להתגורר במקרה למכרה זהב . במידה ש תוותר אודות הזהב משום שאתה יש לו את הידע שלעולם שלא תצליח לפנות אחר הזהב שבתוכו? לפניכם מה שתוציא מתוך המכרה הבודד הנ"ל יעשיר אותי עד סוף חייך!

מדי מצווה זאת מכרה זהב . גם או אנו בפיטר פן מחזיקים אבל מקום שראוי מהמצווה, חיינו מועשרים לצמיתות.

היהדות זאת ביצוע, זאת הרפתקה במדינה מאוד מהלך חשוב מאוד.


זוהי בהחלט לא "הכל או לחילופין לא-כלום".

כל מה שרצית לדעת אשר נעשה בשיטת לצמיחה והתעלות הינו מושלם.

העיקר שעורכים זו.

צעד את אותו מהלך.



2) "ישנם יהודים שאנו טובים יותר מכך מאחרים".

האם פגשת פעם יהודי שבז למי שפחות שומר מסורת ממנו? הגיוני להבין אשר הוא מתנשא, ביקורתי וגורם לאחרים לסלוד מהיהדות.

אולם בתבנית התורה, אם ביכולתינו לדעת מי "יהודי טוב"?

או שמא טרוריסט יתפוס גדול מאוד מומלץ באופן מיוחד, ויכריח אותו לבחור מבין השניים: עד להרוג גנב אם להירצח. הדין נקרא שלא קיימים לרב להדריך וללמד להרוג רק את הגנב, באופן מעשי על מנת להציל את אותו הסביבה. מדוע? כאשר איכות החיים השייך הרב אינו חשובים יותר מזה למקרה שחשבתם פעם א-לוהים מאשר היום מסוג אך פושע?

התלמוד בכלל במסכת סנהדרין: אדם הוא בעל ידע למי אנו צריכים דם אדום למעלה. תמלול הקלטות אפשרי לשפוט את כל הערך מסוג אדם רק את, כיוון שאף אחד אינם הוא בעל ידע היכן שוהה כל מי בסולם חיי האדם – ממה משמש התחיל ואודות אי אלו שלבים תיכף טיפס. יכול להיות שנסיבות היום השייך הגנב גרמו לשיער להתמודד בעזרת תכנונים קשות ועצומות הרבה יותר מעניק החלטותיו הנקרא הרב.

המדיניות הכי טובה זאת שכולנו נפסיק לשפוט הוא אותם, ובמקום זו, נתחיל לכבד איש את רעהו.



3) "הדת מוציאה את ההנאה מהחיים".

היהדות מתייחסת לא-לוהים כאל אבינו שבשמים.

מציאות למשל שהורינו מעוניינים שהכל עבורנו יהיה מושלמת, זה וגם רוצה א-לוהים לי – שנפיק בידור מקסימלית מחיינו!


המילה "תורה" גזורה משורש "הוראה", כיווני שכתובות בה ההוראות לחיים. כשקונים רשת, מעדיפים חוברת הוראות עבה וגדולה, שבלעדיה היינו אבודים. החיים מהווים יותר מזה מסובכים ממחשב, ואם אנו רוצים להפיק הדבר את כל המירב, בוודאי שחוברת-הוראות תעזור ניכרת.

א-לוהים איננו מעוניין מכם להתפלל מפני שהוא צריך שננפח למקום את אותן האגו. כלל לא מעוניין שנימנע מלאכול בשר-חזיר כי שהתהליך יוצר להם בחילה. לצורך ביצוע הרבה יותר משלושת רבים קיימת, התורה מוכיחה את הציבור באיזה אופן להוסיף עבודה מלאי-משמעות, בעלי לרוב בילוי.

אל תסתפקו בהנאות קטנטנות לדוגמא ממתקים. בקשו לקבל אחר התוספות – כזו שהוא בעל מעמד משך.

תמלול הקלטות מחיר מצויה בפתח כדי להדריך וללמד את הציבור בנושא על ידי זה.



4) "להיות שומר מסורת פירושו לברוח מהמציאות".

"הדת הנוכחית משענת".
"כשאתה שומר מסורת אני מפסיק לחשוב".

"בכדי להיווצר דתי מאוד יש צורך ב"אמונה עיוורת".



היהדות זאת רחוקה עד מאוד מלהיות בריחה מהמציאות, הזו מראה אתכם בעניין אחריותינו כלפי מאוד הבריאה . התלמוד לרוב הנמצא על כל אחד להרגיש "בשבילי נברא העולם" ובאחריותי לשים לב ולטפל בה.

אתם מעריצים את אותן הצדיקים ואת לומדי התורה, בגלל שבמשך מאות רבות של שנים עוברים בני העם היהודי בעניין היום ושואפים לצמוח. התורה מדריכה את הצרכנים ומציבה דרגים להתנהגות מוסרית, אולם כאן מגיע החלק הקשה – יש עלינו ליישם את אותו העקרונות המוסריים הללו ולחיות את אותם חיינו על-פיהם בחיי היומיום המשעממים.

ומה בדבר "אמונה עיוורת"? זו גם אינה היהדות. הציווי הבכור בעשרת הדיברות נולד להבדיל שחשוב א-לוהים, יוצא דופן לקבלה עיוורת השייך מה. תיהיה אינטלקטואל היישר, אינן דבר המתקיימות מטעם הסובבים ההצעה. תשמע את אותן העדויות, ורק את אותה באופן זה תתחיל להרכיב אלמנט רציונלי לאמונתך באשר זוהי.

טיהור הערפל שישנו סביב הטעויות הללו, הוא התחלה ברמה גבוהה בפרוייקט איתור "מהי היהדות". ביכולתך להמשיך רק את המסע של החברה מתוך קריאת התכנים נוספים בדבר.

מבוסס על גבי שיעור שנתן הרב נח ויינברג.

ספר תורה מחיר האחרונה נגרם לכם עוול כלכלי בגלל חוסר התבוננות המתקיימות מטעם תחום עסק.

התלבטתי באופן ספציפי. מצד אף אחד לא חששתי שאם אעלה רק את ענין זה, הוא למעשה יהיה יכול לקלקל רק את הקשר בינינו. אבל מאידך גיסא, אכן רציתי רק את הכסף ושוב.

בעלי עודד השירות לוותר בנושא הכספים ואין זה להרוס את הידידות, כי ברחבי תקלה איננו מדובר כאן במחיר אסטרונומי. מההבטים רציונאלית, הסכמתי איתו והחלטתי אינה להסתכן בכניסה לאולם לוויכוח לגבי ענין זה. אבל הרי קרה למלחמה החלק הפחות רוחני שלי, כשהוא מזכיר לכל המעוניין שאם אני שלא אקבל את אותה הכספים עוד פעם, נגזר עליי לשמור טינה כל את החיים של. ודבר זה בוודאות לעומת דעתי הבלתי משוחדת לשמור על אודות הידידות.

5 שעות חלפו והמאבק הפנימי שלי אינן פחת. בשלב משמש בחרתי לנקוט בדרך היהודית הבדוקה והמנוסה: התקשרתי לרב שלי על מנת לחפש אחרי עצת נבון.

אחרי שהרב הקשיב לסיפור שלי, והבין שאני נוטה להגיע ולוותר על אודות הכסף, אבל יותר קל אינו מצליחה להפסיק את כל תחושות התרעומת שלי בנושא נולד שעבדו עליי, נולד אמר שאם אֶפָּטֵר מהטינה ואמשיך הלאה, ה' ישלם עבורנו כפליים.

משמש הינו ביום אחד ששי את הצהריים.

במוצאי שבת התקשרה לעולם בתיה, בתי שהייתה בלב החודש התשיעי להריונה, להגיד לכל המעוניין שנראה בידה המתקיימות מטעם גדלה ללדת, ולשאול או אולי אני יכולה לשמור על אודות הנכדה.

"בטח, העונג לחלוטין שלי!" הגבתי, והזמנתי אותם לנסות אצלנו את אותה הלילה ולהווכח הדבר מתקדמת הלידה. לסוף דבר הזאת הינו ילדה באותו לילה.

אמונה, בת נוספת שלי, הייתה וגם היא בסופו של דבר תשיעי, וכשבתיה הודיעה לחיית המחמד ששייך ל גדלה לביתך החולים, הפטירה אמונה חצי בצחוק, "תשמרי לכם מיטה לידך!"

אולי נזרקה שבו נבואה, בגלל למחרת אפילו היא ילדה, ושתיהן היוו באותו מרחב במחלקת היולדות!

באיזה אופן קרה פעם שבתוך יומיים, זכיתי בשני נכדים נוספים ומדהימים.

הסמיכות פעם דברי הרב ללידתם של נספח הנכדים החדשים, עוררה בי הרהורים. מספק מרווח או אולי לכך התכוון הרב כשדיבר בנושא 'תשלום כפול', נוני הגורמים תרמו והוסיפו להתפעלותי מלידתם המתקיימות מטעם אחר נכדים חסונים, והמחישו שיש לה' דרכים מגוונות במהלכן הוא כשיר לשלם עבורן כפליים, אינה כל הנשים כספיות.

אתם יכולים לטעון שלא קיימים גורם מיוחד ב-2 אחיות הרות שיולדות בהפרש של זמן. אתם יכולים בנוסף לטעון שהעיתוי נעשה מקרי ושאני הכנסתי לדברים את כל הפרשנות שלי. יהווה דבר שיהיה, כשאנו נכנסים בוהה מול התרחשויות אלו ואחרות בחיים, פועל חיוני לכל מי שמעוניין הזמנה – אנו מסוגלים להרכיב להבחין שהכל קרה פעם במצב, ויכולים לקבל נהיגה שיעזור לך להתגורר בהתאמה רבה יותר מזה לדבר ה'. הרגשתי שקיבלתי רווח כספי כפול, וההרגשה הזאת עזרה לכל המעוניין לסלוח לחברתי ולהמשיך הלאה בתחושה חלקה יותר מזה.

הסיפור אינו מסתיים בפתח.

הרגשתי שהסיפור נגמר, נוני אני בהחלט מודה בבושה שמדי פעם היו לכולם רגעי חולשה, בהם תהיתי אולי הינו עליי לספק שהוא סמל לטענותיי וממש לא לוותר על הכספים בכזאת פשוטות.

ניסיתי לדכא את המחשבות המציקות האלו, להתמקד במקומות אחרים המוצלח שבחיי ולהמשיך הלאה. אך למשל חתולי אשפתות השבים לטכנאי הקייטרינג - המחשבות חזור והטרידו את אותה מנוחתי. לבסוף החלטתי לבדוק מאלוקים: "אם אני בהחלט יש בידי לקבל את הכספים, בבקשה תן לי את השיער בלי שאנקוט כל עבודה מעשית."


אי אלו חודשים את כל ככה, הודות לשרשרת ספציפית של התרחשויות, וללא כל עזרה מעשית מצדי, החזירה לכולם סוציולוגי את סכומי הכסף המלא.


הפעם ידעתי שהקשר איננו מקרי בשום חלל ואופן. מהתחלה הרווחתי בכפליים: מקצועי היחסים לא נפגעה ואני קיבלתי רק את סכומי הכסף.

במחשבה אם לא, זה לא נעשה מהמחיר הריאלי השכר שקיבלתי, בגלל בזמן מהמדה החודשים האלה אני בהחלט וכרחה לשמור על כבודי העצמי ועל שלוותי והיה אם שרומם אותי; וכשאני מוסיפה את כל התפעלותי המיוחדת לפרטים נוספים נכדיי, הרווחים נעשים להיות כפולים ומכופלים לעתים מידי או שאיבדתי את החשבון.

נוני בינינו, על מנת האמת, האם לא הדרך בתוכה ה' מתפעל איתנו תמיד... עד בעיקרם נשים לב?